כיצד הטכנולוגיה משנה את החינוך לילדים עם צרכים מיוחדים

פרופ׳ עופר גולן ופרופ׳ פול לה־קאווה משוחחים על המפגש בין טכנולוגיה לחינוך במאה ה־21

הטכנולוגיה משנה את החינוך, וגם החינוך לילדים עם צרכים מיוחדים אינו יוצא מן הכלל. מגפת הקורונה והצורך שנוצר בפתרונות ללמידה מרחוק האיצו את התהליך, והובילו אנשי חינוך לשאול: האם אפשר לעשות יותר באמצעות טכנולוגיה? האם היא יכולה לסייע לילדים עם צרכים מיוחדים? פרופ׳ עופר גולן נפגש עם מומחה החינוך המוביל בתחום האוטיזם, פול לה־קאווה, כדי לשמוע את עמדתו בשאלות אלה ועל עתיד החינוך לילדים על הרצף האוטיסטי.

פול ג׳ לה־קאווה הוא פרופסור חבר לחינוך מיוחד במכללת רוד איילנד (RIC), מנהל התוכנית לתעודת לימודים מתקדמים בחינוך לאוטיזם ותוכנית התואר השני לצורכי למידה מיוחדים, ורכז המחקר במרכז שרלוק למוגבלויות במכללה. יש לו למעלה מ־25 שנות ניסיון בתחום האוטיזם והמוגבלויות ההתפתחותיות, כמחנך בחינוך מיוחד, מנחה קבוצות לכישורים חברתיים, יועץ וחוקר. מאז תחילת שנות ה־2000 מתמקד מחקרו בהערכת שיטות לשיפור תוצאות חברתיות ורגשיות אצל תלמידים על הרצף האוטיסטי.

עופר גולן הוא פסיכולוג קליני, פרופסור חבר וראש המעבדה לחקר האוטיזם באוניברסיטת בר־אילן בישראל. מחקריו מתמקדים בתפקוד החברתי והרגשי באוטיזם, לרבות תקשורת חברתית, זיהוי רגשות, הבעתם וויסותם, ובדרכים לפיתוחם באמצעות התערבויות מבוססות ראיות. הוא המייסד והיועץ הקליני של שני מרכזים קליניים בישראל, המספקים שירותי אבחון והתערבות מבוססי ראיות לילדים, למתבגרים ולמבוגרים עם אוטיזם ולמשפחותיהם, לצד הכשרת מטפלים והפצת התערבויות מבוססות ראיות ברחבי הארץ.

לה־קאווה הסביר שהכללה היא אתגר מרכזי שהוא ומחנכים אחרים פוגשים כאשר הם מלמדים רגשות ילדים על הרצף האוטיסטי. לעיתים הילדים מצליחים לזהות רגש בהקשר מסוים בכיתה, אך מתקשים להעביר את הידע למצבים אחרים בחיי היומיום. בדומה לכך, הם מתקשים לזהות את רגשותיהם שלהם. ״לעיתים קרובות אנחנו מלמדים את המיומנות הבסיסית של זיהוי שמחה או עצב אצלך ואצל אחרים, ואחר כך רגשות מורכבים יותר. אבל מה משמעות הדבר? איך זה מתחבר לחיים האמיתיים, להצלחה, לאושר וליכולת להסתגל? בעיניי זו השאלה המרכזית״, אומר לה־קאווה. ״חיבור בין לימוד זיהוי רגשות לבין לימוד ויסות עצמי הוא המטרה הסופית. אבל אז צריך ללמוד לא רק לזהות רגשות בפנים של אחרים, אלא גם לזהות רמזים רגשיים בגוף ובמחשבות שלך.״

גולן ולה־קאווה דנו במשמעות העובדה ששימוש במכשירים בחיי היומיום נעשה מקובל בעשור האחרון. לכן שימוש במכשיר כדי לסייע לאינטראקציות של אנשים על הרצף כבר אינו נתפס כחריג. לה־קאווה מסביר: ״לכולם יש טלפון חכם, ולכן מבחינת שילוב בקהילה זה לא נראה שונה או מביך. זה פשוט חלק מחיי היומיום. כולם מסתכלים בטלפון שלהם, ולכן אם מישהו נעזר בו כדי לקבל רמזים וסיוע באינטראקציה עם אחרים, זה כבר לא עניין גדול.״

מפותחים כיום חידושים טכנולוגיים שונים שנועדו לענות על צורכי ילדים על הרצף האוטיסטי. חלקם מתמקדים במכשירים לבישים, אחרים במציאות מדומה, ואחרים, כמו EmotiPlay, בזיהוי רגשות. לה־קאווה וגולן רואים פוטנציאל רב בהתערבויות אלה. מכיוון שהן מובנות יותר מחיי היומיום, לילדים על הרצף עשוי להיות קל יותר להתמצא בהן. המחקר גם הראה שתרגול עקבי ותמיכת מבוגר יכולים לחזק את יכולות הילד בחיי היומיום. ״אני משתמש במונח 'מבנה גמיש' כשאני מעריך טכנולוגיות כאלה״, מסכם לה־קאווה. ״הם זקוקים למבנה, אבל צריך גם ללמד אנשים עם אוטיזם גמישות: להיות גמישים ולהתמודד עם שינויים בסביבה. טכנולוגיה, בתמיכה מקצועית והורית, יכולה לעשות בדיוק זאת.״

על EmotiPlay 

EmotiPlay הוא כלי מבוסס מחקר המסייע למטפלים, למורים ולהורים ללמד ילדים עם אוטיזם להבין רגשות, מיומנות חיים המשפיעה כמעט על כל תחום בחייהם.